חוק הדיור הציבורי הינו חוק שנחקק בשנת 1998 ומטרתו להסדיר את זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי בישראל. החוק מגדיר את מערכת היחסים בין הדיירים לבין החברות המשכנות ומעגן את זכויותיהם הבסיסיות של הזכאים לדיור ציבורי. הוא קובע את התנאים לקבלת דירה בדיור הציבורי, את חובות החברות המשכנות בתחזוקת הדירות, ואת האפשרות לרכישת הדירה על ידי הדיירים בתנאים מסוימים.
החוק מסדיר מספר נושאים מרכזיים: קריטריונים לזכאות, זכויות וחובות הדיירים, תנאי תחזוקה ושיפוץ, והליך רכישת הדירה. הוא גם מגדיר את סמכויות משרד הבינוי והשיכון בפיקוח על מערך הדיור הציבורי ואת מנגנוני הערעור והתלונות העומדים לרשות הדיירים.
בנוסף, החוק מתייחס לזכויות מיוחדות של אוכלוסיות מוחלשות, כגון קשישים, נכים ועולים חדשים, ומספק להם הגנות מיוחדות בתחום הדיור הציבורי. הוא מהווה נדבך חשוב במדיניות הרווחה של מדינת ישראל ומבטיח דיור בר-השגה לאוכלוסיות הזקוקות לכך.
מחפשים מומחה מקומי? עורך דין מכירת דירה בנתניה הוא הכתובת הנכונה עבורכם.
